אריה בס

מחלות כלי הדם – מחלות של עורקי התרדמה

מחלות כלי דם

אספקת הדם למוח מגיעה מארבעה עורקים:

  • שניים מהם מצויים בצואר ומכונים עורקי התרדמה (Carotid Artery) וזו
    כיוון שכבר בימים קדומים ידעו שלשחיצה עליהם גורמת לאיבוד הכרה.

  • השניים הנותרים עוברים בתוך חוליות הצוואר מאחור וקרויים כמובן העורקים החוליתיים (Vertebral Artery)

כל ארבעת העורקים מקושרים ביניהם בתוך המוח ברשת עורקים מחברים הנקראים על שם " ויליס"

אזור הפיצול של עורקי התרדמה הוא אזור מועד לפורענות מבחינת התפתחות של הסתיידות העורק הקרויה טרשת עורקים חוסמת או (Atherosclerosis Occlusive Disease)

כאשר טרשת כזו מתקדמת היא גורמת להיצרות של החלל הפנימי (נהור) של העורק וכשדרגת ההיצרות עולה על 80% זרימת הדם למוח מופרעת מה שעלול לגרום לשבץ מוחי (Stroke).

מנגנון נוסף העלול במקרים כאלה לגרום לשבץ הוא של זריעה של פרורים קטנים של סיד וכולסטרול הנתקעים בעורקי המוח הקטנים.

כיוון שהמוח של צד ימין מפקח על צד שמאל של הגוף ולהיפך הרי ששבץ  במוח הקדמי יביא לסימנים נירולוגיים בצד הנגדי של הגוף.
תאור ראשון של ארוע מוחי כזה מופיע כבר בשבועה "אם אשכחך ירושליים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי" תאור מדויק של חסימה בעורק התרדמה השמאלי עם שבץ מוחי באונה השמאלית של המוח שתוק של היד והפרעה בדיבור כיוון שמרכז הדיבור מצוי בצד שמאל .

שבץ מוחי גדול גורר אחריו נכות קשה וקיצור לעיתים מאד משמעותי של תוחלת החיים.

עשרים אחוז מהסובלים משבץ מוחי , מקור השבץ במחלה של עורקי התרדמה.
לשמחתנו קל היום לעקוב אחר מחלות של עורקי התרדמה בעזרת מכשיר אולטראסאונגד פשוט בבדיקה לא פולשנית לא כואבת וללא סיבוכים.

הבדיקה קרויה דופלקס של עורקי הצואר והיא יכולה לזהות הצרויות של העורקים בטווחים שונים.
טווח בין 0-30  נחשב תקין, בין 30-0 כמחלה קלה בין 50-70 כמחלה בינונית ומעל 70 אחוז כמחלה משמעותית.

ההצרות יכולה להיות אתסמינית (Asymptomatic) לחלוטין ויש חלוקי דעות של ממש האם ראוי לטפל פולשנית בהיצרות אתסמינית גם כשהיא בטווח המשמעותי, או שהטיפול התרופתי מספיק, והצרות כזאת יכולה להיות עם תסמינים הבולטים בהם הם איבוד ראיה חולף בעין בצד החולה (מצב הקרוי עיורון חולף או Amaurosis Fugax), או חולשה/שיתוק של יד או רגל בצד הנגדי לעורק החולה הקרוי "אירוע איסכמי חולף" .

בחולים עם תסמינים כאלה –עיורון חולף או שיתוק קצר מועד שהסיכון להופעת אירוע מוחי משמעותי הוא גדול יש הסכמה גורפת לגבי הצורך לטפל פולשנית.
הזמן המייטבי לטיפול הוא בשבועיים שלושה הראשונים אחרי האירוע.

 מטרת הטיפול היא לסלק את החימה ואת המקור לזריעת תסחיפים

קימות שתי שיטות יעילות להשגת המטרה

  1. ניתוח  TEA בו העורק נחשף תוכנו מנוקה והוא מתוקן חזרה עם טלאי או ישירות. הניתוח ניתן לביצוע בהרדמה כללית או בהרדמה חלקית של הצוואר בלבד והדבר נתון לבחירה על ידי המנתח והחולה.    
                                   
  2.  קרוטיד סטנטינג CAS – הכנסה של תומך פנימי לאחר הרחבה של ההצרות בטכניקה של צינתור המבוצע לרוב דרך עורקי המפשעה.

 ההחלטות לגבי הצורך בטיפול וסוג הטיפול מתקבלות לרוב לאחר דיון בין הרופא הנירולוג, מנתח כלי דם, רופא מצנתר ורופא מרדים, וההחלטות הן יחודיות לחולה הנידון בהתחשב במחלות הרקע גודל ומיקום החסימה.

התוצאות הניתוחיות טובות.
סיבוכים משמעותיים הם בסביבות 2% מהמנותחים והסכנה של הצרות חוזרת שתצריך טיפול קטנה מאד.

בשורה התתחתונה, חולה  עם הצרות מעל 70% וסימנים נירולוגיים חולפים צריך טיפול לפתיחת החסימה, חולים אתסמיניים עם הצרות של מעל 80% יתכן (לא בטוח) יהנו גם מטיפול פולשני וכל היתר צריכים להיות במעקב מסודר עם בדיקות דופלקס חוזרות תחת טיפול רפואי תרופתי הכולל אספירין חוסמי בטא (קדילוק) וסטטין

לחצו כאן לעוד מידע על מחלות כלי דם

אולי יעניין אותך גם?

 

 

 

סגירת תפריט
Call Now Button