בערך 5% מהאוכלוסיה שמעל גיל 50 סובלים מפגיעה כרונית באספקת הדם לרגליים.
ללא טיפול וללא השגחה אחד מכל אלף יאבד את רגלו.
מרבית החולים האלה סובלים מסוכרת.
הפגיעה האטרוסקלרוטית בסוכרת היא בעלת מאפינים קליניים יחודיים:
- המחלה מפושטת יותר.
- אתרי הפגיעה דיסטליים יותר.
- העורקים הנפגעים בקוטר קטן יותר ( עורקי שוק הלב והקרוטיד הפנימי)
- הנירופתיה גורמת ל"איסכמיה שקטה" גם בלב גם ברגליים.
כיב סוכרתי:
כיב הוא הרס רקמות עמוקות בגפה התחתונה של חולי סכרת.
חומרת הכיב תלויה באספקת הדם של הרגל, חומרת הזיהום, מחלות רקע נוספות של החולה ועוד (קראו כאן על כף רגל סוכרתית).
25% אחוז מחולי הסוכרת יפתחו כיבים במהלך חייהם.
כיב סוכרתי: הפיתרון
הפתרון לכיבים ברגליים הוא במניעה:
- שמירה על שלמות העור.
- בדיקה יומית של הרגליים.
- הקפדה על בחירת נעליים וגרביים נוחות.
- מעקב רפואי עקבי
הפגיעה בכלי הדם הקטנים האופינית בסוכרת נקראת Micro angiopathy
היא אינה פוגעת ישירות באספקת הדם לרגל אך היא גורם סיכון מובהק למחלות כלי דם היקפיים.
מגדילה את הסיכון להופעת כיבים פי 3 או 4 ומעלה.
כלי הדם הקטנים הם אלה המזינים את העצבים, כשהעצב סובל מירידה באספקת הדם מתחילה נירופתיה.
מידע נוסף על כיבים ברגליים (פצעים קשיי ריפוי) נמצא כאן
הנירופתיה
לנירופתיה שלושה מרכיבים:
- פגיעה בתחושה –SENSORY NEUROPATHY
תחושת הכאב הולכת ונעלמת = החולה לא יודע שיש פצע - פגיעה במוטוריקה – כל מדרך כף הרגל משתנה.
החולה דורך על אזורים שלא נועדו לנשיאת משקל ובכך מגדיל את הנזק. - פגיעה במערכת הסימפטטית – ההזעה נפגעת העור יבש ונסדק בקלות.
וכך נוצר הכיב
הצרוף של דריכה על אזורים שלא נועדו לשאת לחץ, בנוכחות עור יבש ודק, הנסדק בקלות, העדר תחושה שמשהוא לא בסדר והעדר כאבים מביא במהרה להתפתחות פצע במקום.
החולה האופייני במחלת עורקים
לרוב יהיה מעל גיל 50.
גורמי סיכון נוספים הם:
- עישון.
- יתר לחץ דם.
- סוכרת.
נראה כי יותר גברים סובלים מתופעה זו מאשר נשים ורוב התלונות מגיעות לגבי הגפיים התחתונות.
(לא נשכח שתמיד יש יוצאים מהכלל).
תלונות שכיחות
- פצעים שאינם מבריאים.
- כאבי רגליים בהליכה – חשוב לדעת מה מרחק הצליעה והאם כאב חולף בעמידה.
- Claudication צליעה סרוגית.
מה זה צליעה סרוגית
Claudication – מקור לטיני. כנראה נגזר משמו של הקיסר קלאודיוס שהיה צולע מלידה.
מתבטא בכאב בשריר בגלל ירידה באספקת הדם במאמץ.
לרוב בגלל היצרות או חסימה על ידי טרשת עורקים של עורקי הרגל.
שכיחות של אחד 20 לאלף באוכלוסיה מעל גיל 65
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לזרז את תהליך הריפוי:
לערוך בדיקות עצמיות באופן קבוע. הבחנה בפצעים מוקדם ככל האפשר, עשויה למנוע זיהומים וסיבוכים. וודאו שאתם עורכים בדיקה עצמית מדי יום וחפשו פצעים חדשים, במיוחד ברגליים. ואל תשכחו לבדוק גם בין הבהונות ומתחתיהם.
להסיר רקמות מתות. פצעים סוכרתיים גורמים לעתים קרובות לנמק (מוות של תאים) ולרקמות עודפות. מצב זה עלול לקדם חיידקים ורעלים ולהגדיל את הזיהום של הפצע. תוכלו למנוע זאת על ידי בדיקת הרקמה הבסיסית ופגישה עם הרופא אשר יסייע לכם בתהליך ההסרה.
לשמור על תחבושות טריות. שינוי מתמיד של התחבושות על הפצע עלול להפחית את החיידקים ולשמור על רמות לחות מתאימות בתוך הפצע. יש רופאים הממליצים על תחבושות מיוחדות לטיפול בפצעים אלה.
למנוע לחץ באזור הפצעים. לחץ עלול לגרום לנזק לעור שיוביל לפצע עמוק יותר או לכיב.
אולי יעניין אותך גם?
- בצקות ברגליים – גורמים ודרכי טיפול
- כירורגיה של כלי דם בחולים עם כף רגל סוכרתית
- מפרצת של הותין הבטני
- פצעים קשיי ריפוי
- כף רגל סוכרתית