תופעת הוורידים המוגדלים והמסוקסים אשר נפוצה בעיקר באזור הרגליים, נובעת מהעמידה וההליכה הזקופה שלנו כבני אדם, אשר מ
גבירות את הלחץ על עורקי הגוף התחתונים. אחרי הכול, העלאת הדם מהרגליים אל הלב מצריכה הפעלת כוח כנגד כוח הכבידה ומי שבאים לעזרת הלב אלה השרירים והוורידים ברגליים. כאשר מפעילים את שרירי הרגליים הם יוצרים פעולת כיווץ והרפיה מסביב לוורידים, בדומה לפעולת משאבה, ומסייעים לדחוף את הדם כלפי מעלה.
עבור אנשים רבים, הופעה של ורידים ברגליים – שהיא וריאציה נפוצה וקלה יותר של דליות ברגליים – היא פשוט דאגה קוסמטית. אבל עבור אחרים, תופעה זו עלולה לגרום לכאב ולאי נוחות ואף להוביל לבעיות בריאות חמורות יותר במחזור הדם. מצב אשר יצריך טיפול רפואי להעלמת ורידים.
תפקידם של כלי הדם
תפקידו של הדם הוא להעביר לתאי הגוף אנרגיה וחמצן על מנת שאלה יוכלו לתפקד כראוי. זרימת הדם במחזוריות קבועה מתאפשרת באמצעות שלושה סוגים של צינורות או נכון יותר, כלי דם: עורקים, נימים וורידים. לכל אחד מכלי הדם הללו תפקיד משלו.
- תפקידם של העורקים והנימים הוא להעביר את הדם מהלב, באמצעות הפעימות, אל תאי הגוף. הנימים, כלי הדם הזעירים ביותר בגופנו, אשר נמצאים בהמשכם של העורקים ובסמוך לתאים, באים לעזרת העורקים כאשר מצד אחד הם מעבירים לתאים חמצן ואנרגיה, ומצד שני אוספים את הפסולת ומזרימים אותה אל הוורידים. אגב, נימים אלה, נראים לפעמים על פני השטח של הפנים וגורמים לתפרחת אדומה אשר ניתנת לטיפול אשר יביא להעלמת ורידים אלה ויצור עור פנים בריא ורענן.
- תפקידם של הוורידים הוא להחזיר אל הלב את הדם המשומש הכולל את הפסולת שאספו הנימים, תוך ריענון הדם והשבתו למחזור הדם דרך תאי הגוף. הוורידים מצליחים לדחוף את הדם מהרגלים חזרה למעלה, אל הלב, באמצעות שרירי הרגליים ושסתומי הוורידים.
- תפקידם של שסתומי הוורידים הוא להחזיר את הדם אל הלב. שסתומים אלה ממוקמים בדופן הפנימית של ורידי הרגליים והם חד כיווניים, כלומר יכולים להוביל את הדם רק כלפי מעלה. פגיעה בשסתומי הוורידים ברגליים תגרום ל׳נפילת׳ הדם כלפי מטה, וכתוצאה מכך לאי ספיקת ורידית שבאה לביטוי בהופעת דליות ברגליים.
במקרה של פגיעה בוורידי הרגליים המתבטאת במראה של ורידים בולטים או דליות, תידרש התערבות של כירורג כלי דם מומחה
.
מהם התסמינים המעידים על וורידים ודליות ברגליים?
דליות ברגליים לא תמיד מלוות בכאבים, התסמינים המעידים שאתם סובלים מדליות ברגליים עלולים לכלול:
- ורידים אשר צבעם כחול או סגול כהה.
- ורידים אשר נראים מעוותים ובולטים, לעתים קרובות כמו השתרגות חוטית על פני עור הרגליים.
כאשר מתרחשים תסמינים מכאיבים, הם עלולים לכלול:
- תחושה של כבדות ברגליים.
- תחושה של שריפה, של פעימות, של התכווצויות שרירים ושל נפיחות בחלק התחתון של הרגליים.
- כאבים אשר מחמירים לאחר ישיבה או עמידה ממושכות.
- תחושה של גירוד סביב הוורידים.
- דימום מדליות הרגליים.
- תחושה של וריד כואב ותופעה של אדמומיות בעור.
- שינויים בגוון העור, התקשות של הווריד, דלקת עור או כיבים בעור בסמוך לקרסול – עלולים להעיד על מחלה חמורה בכלי הדם אשר דורשת התערבות רפואית.
ורידים המשתרגים ונראים לעתים קרובות בצורה של קורי עכביש. הם דומים לצורת הדליות, אלא שהם קטנים יותר. ורידי העכביש נמצאים קרוב יותר אל פני העור, והגוון שלהם לעתים קרובות הוא אדום או כחול. ורידי עכביש מתהווים לרוב באזור הרגליים, אבל ניתן למצוא אותם גם על הפנים.
מתי לפנות לרופא?
טיפול עצמי – כגון פעילות גופנית, הרמת הרגליים, או שימוש בגרביים אלסטיות – יכול לעזור לכם להקל על הכאב הנובע מדליות הוורידים ועשוי למנוע החמרת המצב. אבל, אם אתם מודאגים ממראה הוורידים ברגליים שלכם, ומהתחושה שהם יוצרים, ואם אמצעי הטיפול העצמי לא גרמו להטבה כלשהי, פנו לרופא.
מה עוזר לוורידים להעלות את הדם מהרגלים אל הלב?
העורקים והנימים נושאים את הדם מהלב אל שאר רקמות הגוף ואילו הוורידים מחזירים את הדם מהגוף אל הלב, כך מתאפשר מיחזור הדם בגוף שלנו. אבל, כדי להחזיר את הדם אל הלב, הוורידים ברגליים חייבים לפעול כנגד כוח הכבידה. איך הם עושים זאת?
לעזרת הוורידים באים השרירים והשסתומים: שרירי הרגליים מתכווצים ומתרפים בעת הפעלת הרגליים והופכים למשאבות המפעילות את דפנות הוורידים הגמישים, אשר מצדם מסייעים לדם לחזור אל הלב. והשסתומים הזעירים בדופן הוורידים פותחים את הווריד כאשר הדם זורם אל הלב, וסוגרים אותו כדי למנוע מהדם לזרום לאחור, כלפי מטה.
הגורמים לדליות הם בין השאר, גיל, גודש דם והריון
- גיל. ככל שאתם מתבגרים, הוורידים עלולים לאבד מגמישותם ולגרום להתמחות שלהם. השסתומים עלולים להיחלש ולאפשר לדם שאמור לנוע אל הלב, לזרום לאחור.
- גודש דם. היווצרות של גודש דם בוורידים גורמת להרחבת הוורידים שהופכים לדליות. הוורידים מקבלים גוון כחול כיוון שהם מכילים דם שהוסר ממנו החמצן (deoxygenated), בתהליך מיחזור הדם דרך הריאות.
- הריון. יש נשים בהריון אשר מפתחות דליות ברגליים. ההיריון מגביר את נפח הדם בגוף, ובו בזמן מקטין את זרימת הדם מהרגליים לאגן הירכיים. שינוי זה במחזור הדם נועד לתמוך בעובר המתפתח ברחם, אך עלול לייצר תופעת לוואי מצערת – ורידים מוגדלים ברגליים.
דליות עלולות להופיע על פני השטח בפעם הראשונה בזמן ההיריון או להחמיר בחודשי ההיריון המתקדמים, כאשר הרחם מפעילה לחץ גדול יותר על ורידי הרגליים. גם שינויים הורמונליים במהלך ההיריון תורמים להתפתחות דליות. בדרך כלל, מצב הורידים הבולטים בתקופת ההיריון משתפר ללא טיפול רפואי, כ-3 עד 12 חודשים לאחר הלידה.
מהם גורמי הסיכון הגורמים לפגיעה בוורידים?
- גיל. הסיכון לפגיעה בוורידי הרגליים עולה עם הגיל. ההזדקנות גורמת לבלאי של שסתומי הוורידים המסייעים לווסת את זרימת הדם. בסופו של דבר, השסתומים הבלויים מאפשרים לחלק מהדם לזרום חזרה לתוך הוורידים במקום אל הלב.
- מין. נשים נוטות יותר לפתח מצב זה. שינויים הורמונליים במהלך ההיריון או גיל המעבר עלולים להיות גורם סיכון כי ההורמונים הנשיים נוטים ״לנוח״ על דפנות הוורידים. טיפול בתחליפי הורמונים או בגלולות למניעת היריון עלול להגביר את רמת הסיכון.
- היסטוריה משפחתית. אם בני משפחה אחרים סובלים מוורידים בולטים או דליות, הסיכוי שגם אתם תסבלו מכך, גדול.
- השמנה. עודף משקל גורם ללחץ נוסף על הוורידים.
- עמידה או ישיבה לפרקי זמן ממושכים. מקרים אלה, שבהם אנחנו נמצאים באותה תנוחה במשך זמן רב, פוגעים בזרימת דם תקינה.
כיצד למנוע את הסיכון לפגיעה בוורידי הרגליים?
אין דרך למנוע לחלוטין פגיעה בוורידים, אבל שיפור זרימת הדם שלכם ושיפור מצב שרירי הרגליים עשויים להפחית את הסיכון לפתח מחלות אלה. בכול אופן, אמצעי המניעה שיכולים לסייע הם:
- תרגול גופני
- שמירה על המשקל
- תזונה עשירה בסיבים תזונתיים
- הימנעות מהליכה עם עקבים גבוהים
- הרמת הרגליים
- שינוי קבוע של תנוחת הישיבה או העמידה
שירותי מרפאה נוספים:
